יום אשר ברחת אסתר גרין

היום בו שמואל חזר מהישיבה עם פאות סתורות ומבט חשוך בעיניים, טרק עליו את דלת החדר, ולא יצא מעולם חזרה. לפחות לא אותו הבן שהיא הכירה. צריבה מתמשכת לא מרפה מנשמתה של טובה ברכה. שמואל המתוק נפרד מכל הערכים שהיא מסרה נפש עבורם. מתרסקת, מתפוררת, בורחת. בדרך היא לומדת בעל כורחה לראות את החיים אחרת. לחוות מצבים שלא העלתה על דל חלומותיה. בארבעים יום במירון היא מנסה להדביק את הלב המפורק בתפילות רותחות. אבל יפה הקבצנית המיתולוגית שכל מה שהיא חושבת נאמר בדרך כלל בקול, מלמדת את ברכה טובה שלב שבור זה לא דווקא דבר שצריך לתקן. ברקע השברים. נפגוש גם את ברוריה שמתמודדת כמו לביאה לוחמנית עם הטרגדיה שלקחה ממנה את בנה ובעלה. וסמדר אמא של אביב, שמישהו חטף אותו מהבית אל ישיבה תימהונית בחיפה, ובמקום לשרת בצבא או ללמוד רפואה הוא מגדל זקן ושם כובע שחור על הראש. הכל מתחיל ביום אחד, יום אשר ברחת. בהיכל הנשמות הסדוקות. בצומת המרכזית ללחישות הכאובות. שם נפגשנו גם בכינו. שם יחד התמודדנו גם יכולנו…