אדם שיש לו שעה חיה הרצברג

תפקידנו בעולם להמשיך ריפוי פנימי ועמוק מלמעלה למטה, מהשם יתברך אל החלקים המנותקים, מהנשמה המוארת אל הנפש הרחוקה. אין דרך אחרת לעשות זאת, אלא להתחבר בדיבור אישי עם השם לתחושות הפנימיות ביותר, לקבל בלי התנגדות כל קטנוּת שבאה, ולבטא אותה בשעה שהיא ‘בינו לבינו, בינו לבין קונו’. ‘אדם שיש לו שעה’ פותח פתח לתפילה האישית, ממגוון זוויות וחוויות ומחייהן של כל מיני נפשות. לצד מקורות, ציטוטים וביאורים על מהותה ושורשיה של התפילה האישית, היא מובאת כאן בשפה פרטית וקרובה ללב, המזמינה כל קורא להצטרף.